1. לפני בקשה למתן פסק דין המצהיר כי המבקשת הינה הבעלים של רכב מסוג מאזדה מספרו 76-658-51, שנת יצור 2004 (להלן: "
הרכב").
2. המשיבה מס' 1, הינה אחותה של המבקשת (להלן: "
המשיבה"). המשיב מס' 2 (להלן: "
המשיב"), מי שהיה מעסיקו של בעלה של המשיבה, מר תמים זועבי (להלן: "
בעלה של המשיבה"), הוא הזוכה בתיק הוצאה לפועל מס' 10-00759-10-9, אשר נפתח ביום 20.01.10, נגד המשיבה לביצוע שטר על סך 25,460 ש"ח (להלן: "
תיק ההוצל"פ").
רקע
3. ביום 14.03.10 הגיש המשיב, במסגרת תיק ההוצל"פ הנ"ל, בקשה לאישור עיקול ותפיסת הרכב, הרשום על שם המבקשת. במסגרת הבקשה נטען, כי חרף הרישום האמור, נוהגים המשיבה ובעלה ברכב מנהג בעלים.
ביום 24.03.10, הוטל על הרכב מושא הבקשה עיקול ברישום, וביום 22.04.10, הגיש המשיב בקשה לתפיסת הרכב.
ביום 25.04.10, ניתנה החלטה על ידי כב' רשמת ההוצאה לפועל (כתוארה אז) אוסיילה אבו אסעד, המאשרת את תפיסת הרכב.
4. ביום 29.04.10, הגישה המבקשת בקשה לביטול רישום העיקול על הרכב, בטענה כי הינה הבעלים.
ביום 20.06.10 התקיים דיון, במעמד הצדדים בבקשת המבקשת לביטול העיקול, בפני כב' רשמת ההוצל"פ. הצדדים הגיעו להסכמה, אשר ניתן לה תוקף של החלטה, כדלקמן: "
הבקשה לביטול העיקול שהוטל על הרכב וכן ההחלטה בדבר תפיסת הרכב, תימחק ללא צו להוצאות. הרכב נשוא הבקשה יישאר בשלב זה, מעוקל. הליכי תפיסת הרכב יעוכבו במשך 14 ימים שבמהלכם יוכל צד ג' לעתור לבית המשפט המוסמך בתביעה למתן פסק דין הצהרתי לעניין זכויותיה ברכב הנ"ל ".
5. המבקשת לא הגישה את התביעה כאמור לעיל. ביום 15.07.10 הגיש המשיב בקשה לתפיסת הרכב, וביום 5.08.10 שב והגיש בקשה דחופה לתפיסת הרכב.
ביום 12.08.10, ניתנה על ידי כב' רשמת ההוצל"פ החלטה המאשרת את המשך הליכי התפיסה, לאחר שהמבקשת לא פנתה לערכאות לצורך הוכחת בעלותה ברכב.
ביום 4.10.10 נתפס הרכב כשהוא חונה ליד ביתה של המשיבה.
6. ביום 6.10.10, הגישה המשיבה בקשה להשהיית הליכי מכירת הרכב, עד למתן החלטה בבקשתה להארכת מועד. הבקשה נדחתה על ידי כב' רשמת ההוצל"פ, מהסיבה, שנוכח טענתה של המשיבה, כי אין היא הבעלים בפועל של הרכב, לא ברור פשר הגשת הבקשה.
ביום 18.10.10, שבה והגישה המשיבה בקשה להשהיית הליכי תפיסת ומכירת הרכב, במסגרתה טענה, כי לבקשת המשיב בוצע צו לתפיסת הרכב, וכי יגרם לה נזק בלתי הפיך באם ימכר הרכב טרם מתן החלטה בהתנגדות.
בהחלטתה מיום 4.11.10, קבעה כב' רשמת ההוצל"פ כי עד למתן החלטה אחרת, יעוכב הליך מכירת הרכב, בכפוף להפקדת ערבון על סך של 7,000 ש"ח.
7. בקשת המשיבה להורות על שחרור הרכב נדחתה ביום 23.12.10, על ידי כב' רשמת ההוצל"פ, בין היתר נוכח טענת המשיבה כי אין היא הבעלים של הרכב.
8. ביום 6.01.11 הגישה המבקשת את תביעתה למתן פסק דין הצהרתי במסגרת ה"פ 1750-01-11 (כב' השופט טאהא ערפאת). התביעה נמחקה נוכח אי צירוף כל הצדדים הקשורים לתובענה. התביעה הוגשה בשנית ביום 30.1.11, במסגרת תיק זה.
9. ביום 26.07.11 ניתנה במסגרת ההליך דנן, החלטה המטילה צו מניעה זמני האוסר על מכירת הרכב והשבתו לידי המבקשת עד להכרעה בתביעה, זאת בכפוף להפקדת סך של 5,000 ש"ח (או ערבות בנקאית בגובה אותו סכום), בנוסף להפקדת הערבון בסך 7,000 ש"ח (בהתאם להחלטת כב' רשמת הוצל"פ, מיום 18.10.10. ההפקדה לא בוצעה, והרכב נמכר לטובת תיק האיחוד של החייבת.
טענות הצדדים